מצודת דוד על תהילים מ׳

1 מטיט היון. אשר העומד בה הוא שוקע ויורד:

2 על סלע. במקום מגולה וקשה כונן אשורי. הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד:

3 יראו רבים. כאשר יראו בהשגחת ה׳‎ יפחדו ממנו ויבטחו בו:

4 אשרי. ויאמרו אשרי וכו׳‎:

5 ולא פנה. לבטוח בהם:

6 ושטי כזב. הנוטים אחר הרהורי הבל וכזב:

7 רבות עשית. נפלאות רבות עשית למעננו:

8 אין ערוך. אין מי להעריך ולהדמות אליך:

9 אגידה. אם אמרתי אגיד נפלאותיך לא אוכל כי רבו מלספר:

10 לא חפצת. אינך חפץ שיחטא האדם ויביא קרבן:

11 אזנים כרית לי. לשמוע אל דברי התורה אשר היא טובה בעיניך מזבח וכן נאמר הנה שמוע מזבח טוב ש״‎א ט״‎ו:

12 אז. בעת מתן התורה אמרת:

13 הנה באתי. לקבלה:

14 במגלת ספר. כאשר כתוב עלי במגלת ספר בתורה שאמרתי אז נעשה ונשמע:

15 לעשות. וכאשר קבלתי עלי כן חפצתי לעשותה ותורתך שמורה בלבבי אשר היא מכלל המעיים:

16 בשרתי. השמעתי לרבים את דברי התורה ולא מנעתי שפתי מלהשמיע והלא אתה ה׳‎ ידעת שכדברי כן הוא:

17 צדקתך. והצדקה שעשית עמדי לא כסיתי בלבי מלהודיע לרבים:

18 לא כחדתי. לא מנעתי מלספר חסדך לקהל רב בכדי להמשיך לבם אחריך:

19 אתה ה׳‎. לכן גם אתה ה׳‎ השב גמול ולא תמנע רחמיך ממני:

20 ואמתך. אמתת הבטחתך:

21 השיגוני. המקטריגים הנעשים מעונותי רדפו אחרי והשיגוני:

22 ולא יכלתי לראות. כי כהו עיני מהצרות:

23 ולבי עזבני. הלך ממני אומץ הלב:

24 רצה. וכשתרצה אין מי שימחה בידך:

25 יבושו. כשיראו הצלתי:

26 יסוגו אחור. כאדם הבוש החוזר על עקבו:

27 ישמו. יהיו שוממים בעבור גמול שכר בשתם שמביישים אותי ואומרים עלי האח ושמחים לצרתי:

28 בך. בתשועתך:

29 אוהבי. האוהבים שיבוא להם התשועה על ידך יאמרו תמיד יגדל ה׳‎ ר״‎ל יבוא להם התשועה ויהללו את ה׳‎:

30 עני ואביון. אני מכניע את עצמי לפניך כעני ואביון וה׳‎ יחשב לי את ההכנעה הזאת לזכות:

31 אל תאחר. להביא את התשועה: